עלייה בביקוש, עלייה בסיכון: הצד המשפטי של עולם האסתטיקה
השנים האחרונות מתאפיינות בזינוק חסר תקדים בפופולריות של הרפואה האסתטית והניתוחים הפלסטיים. מה שנתפס בעבר כנחלתם של מעטים, הפך כיום לנגיש, נפוץ ומקובל כמעט בכל שכבות האוכלוסייה. הלחץ החברתי, השפעת הרשתות החברתיות והרצון לשפר את המראה החיצוני והביטחון העצמי, מובילים אלפי ישראלים מדי שנה אל שולחן הניתוחים – בין אם מדובר בניתוח אף, הגדלת או הקטנת חזה, שאיבת שומן, מתיחת בטן או הרמת עפעפיים.
אולם, לצד ההבטחה לתוצאות מחמיאות ולשינוי חיובי, חשוב לזכור כי ניתוח פלסטי הוא פרוצדורה כירורגית לכל דבר ועניין. כמו בכל הליך פולשני, גם כאן קיימים סיכונים ממשיים לסיבוכים, לזיהומים ובמקרים קשים אף לנזקים תפקודיים ואסתטיים בלתי הפיכים. כאשר נזקים אלו נגרמים כתוצאה מהתנהלות לא מקצועית, עולה הצורך לבחון את הכלים המשפטיים העומדים לרשות המטופל כדי לקבל את הפיצוי המגיע לו.
חובת הגילוי המורחבת ברפואה אסתטית
אחד המאפיינים הייחודיים ביותר של דיני הנזיקין בתחום הכירורגיה הפלסטית הוא חובת היידוע והסכמה מדעת. בתי המשפט קיימת הבחנה ברורה בין ניתוח דחוף או חיוני (כמו ניתוח מציל חיים או הסרת גידול) לבין ניתוח אלקטיבי (ניתוח בחירה) שמטרתו קוסמטית בלבד. מסיבה זו, תביעות רבות של רשלנות רפואית בניתוחים פלסטיים אינן מתרכזות רק בטעות טכנית של המנתח בחדר הניתוח, אלא דווקא בשלב ההסבר שקדם לו.
מאחר שמדובר בהליך שאינו דחוף מבחינה רפואית, חובת הגילוי המוטלת על הרופא המנתח היא רחבה ומחמירה בהרבה מהרגיל. הרופא מחויב להסביר למטופל, בשפה ברורה ומובנת, את כל הסיכונים האפשריים, תופעות הלוואי, הסיכויים להצלחת הניתוח, ואף להציג חלופות טיפוליות אם קיימות כאלו. החתמה חפוזה על טופס הסכמה דקות ספורות לפני הכניסה לחדר הניתוח, ללא הסבר מעמיק מקדים, עשויה להיחשב כשלעצמה כהתנהלות רשלנית מצד המרכז הרפואי.
מתי נזק מניתוח אסתטי מהווה עילה לתביעה?
חשוב להבין שלא כל תוצאה שאינה תואמת לחלוטין את הציפיות הסובייקטיביות של המטופל מהווה עילה משפטית. רפואה אינה מדע מדויק, וגוף האדם מגיב בצורה שונה להליכים כירורגיים ולתהליכי החלמה וצילוק. עם זאת, ישנם מקרים מובהקים שבהם מדובר בכשל מקצועי חמור:
- תכנון לקוי או ביצוע רשלני: חוסר מיומנות של המנתח, שימוש בטכניקה שאינה מקובלת, או פגיעה ברקמות ובאיברים חיוניים (לדוגמה, פגיעה במעברי הנשימה במהלך ניתוח אף, או פגיעה עצבית בלתי הפיכה במתיחת פנים).
- שימוש בחומרים או שתלים פגומים: שימוש בציוד רפואי או בשתלים שלא אושרו על ידי משרד הבריאות.
- מעקב והשגחה לקויים לאחר הניתוח: התעלמות מתלונות המטופל על כאבים חריגים, דימומים או סימני זיהום בשלב ההתאוששות, וחוסר מתן טיפול אנטיביוטי או רפואי מתאים בזמן.
כיצד מנהלים תביעה מסוג זה?
הוכחת רשלנות בתחום האסתטיקה דורשת היערכות קפדנית. השלב הראשון והחשוב ביותר הוא איסוף של כל התיעוד הרפואי הרלוונטי – החל מסיכומי הפגישות המקדימות, צילומי מצב לפני הניתוח, דוח הניתוח עצמו, גיליונות האשפוז וההתאוששות, ועד לתיעוד של כל טיפולי התיקון שנדרשו לאחר מכן.
בשלב הבא, יש לפנות לרופא מומחה בכיר בתחום הכירורגיה הפלסטית לצורך קבלת חוות דעת רפואית משפטית. מומחה זה יבחן האם המנתח פעל בהתאם לפרקטיקה הרפואית המקובלת, ויקבע האם קיים קשר סיבתי ישיר בין אופן ביצוע ההליך לבין הנזק והנכות שנותרו למטופל.
מכיוון שמדובר בתביעות מורכבות המערבות סוגיות רפואיות ומשפטיות סבוכות אל מול חברות ביטוח גדולות, ליווי מקצועי הוא המפתח להצלחה. פנייה אל עורך דין שמואל קשיוב, המתמחה בייצוג נפגעי רשלנות רפואית, תבטיח ניהול נכון של ההליך, איסוף ראיות אסטרטגי והשגת הפיצוי הכספי המקסימלי שיכסה את הוצאות הטיפולים המורכבים ויפצה על עגמת הנפש הרבה שנגרמה.