קרדיט לתמונה FREEPIK

ברוב המוחלט של המקרים, שיני בינה מתחילות לבקוע סביב גיל ההתבגרות, תהליך שבדרך כלל מסתיים בסביבות גילאי 20. לא כמו שיניים אחרות, לעיתים אין בלסתות די מקום עבור בקיעה תקינה של שיני הבינה – מצב הידוע בתור שן בינה כלואה. מצבים כאלו, של שיני בינה שבקעו במנח שאינו תקין עלולים ליצור מספר בעיות, כאשר הפתרון במקרים רבים יהיה עקירה של השן.

אילו מצבים עלולים להוביל לעקירה?

כאמור, קיימים מספר מקרים בהם הפתרון יהיה עקירת שן בינה. להלן מספר דוגמאות:

התפתחות עששת

התפתחות של דלקת החניכיים (שבאה לידי ביטוי באדמומיות, נפיחות וכן גם כאבים).

התפתחות ציסטה סביב אזור השן הכלואה

צורך בטיפול אורתודנטי, לרבות טיפולי יישור שיניים

שאריות מזון אשר נותרו כלואות סביב אזור שן הבינה.

כיצד עקירה מתבצעת?

עקירת שן בינה אצל מומחה פה ולסת זו למעשה פעולה כירורגית. בדרך כלל, הליך מסוג זה מתבצע תחת הרדמה מקומית, כפי שטיפולי שיניים אחרים מתבצעים. ראוי לציין כי קיימים מספר מקרים מורכבים יותר, עבורם יהיה צורך גם בהרדמה כללית, שבדרך כלל תהיה במסגרת אשפוז יום. לפני ביצוע העקירה עצמה, יש צורך בבדיקה מקיפה על ידי כירורג פה ולסת. תפקידו של הכירורג לקבוע מהי האפשרות האופטימלית ביותר עבור התהליך. באופן כללי, הפעולה אורכת בדרך כלל עד כ-30 דקות, והיא כוללת "חילוץ" של השן הכלואה, בין אם מדובר בהוצאתה כשהיא שלמה או בחלקים. במקרים מסוימים ייתכן כי יהיה צורך גם בתפרים לקראת סוף התהליך.

קצת על ההתאוששות

עקירת שן בינה אצל מומחה פה ולסת בדרך כלל עלולה לעורר כאב ואי-נוחות. מטופלים שעברו הליך כזה לאחרונה בדרך כלל גם יסבלו מנפיחות, כאבים והגבלה חלקית של יכולת פתיחת הפה והתפקוד הכללי שלהם. אולם, חשוב מאוד לדעת כי תופעות לוואי אלו חולפות מעצמן באופן הדרגתי, לרוב המטופל חוזר לשגרה מלאה בין שבוע לעשרה ימים מיום העקירה.

מה לגבי סיבוכים?

סיבוך אפשרי שיכול להתרחש בעקבות הפעולה הכירורגית כרוך בשינוי בתחושה בפה ובלשון, היות ושורשי שיני הבינה נמצאים בדרך כלל ליד עצבים שאחראים בעיקר על התחושה באזורים אלו. אותו שינוי תחושתי דומה מאוד במהותו לתחושה שמטופלים חווים לאחר שהם עוברים זריקות הרדמה ובדרך כלל הוא זמני. חשוב לציין כי מדובר בסיבוך אשר שיעור הסיכון לו די נמוך, אם כי בכל זאת חשוב מאוד להיות ערים ומודעים למצבים כאלו.

האם קיימים טיפולים חלופיים?

ובכן, במקרים בהם לא מומלץ לבצע עקירה אצל המטופל בעקבות סיכון גבוה לפגיעה בעצבים הסמוכים, כירורג או מומחה פה ולסת בהחלט עשויים להמליץ על קיטוע של הכותרת בלבד במקום עקירה מלאה. יש לציין כי מקרים כאלו אמנם מצמצמים באופן משמעותי את הסיכון לפגיעה תחושתית, אך הם מצריכים מעקב תדיר במרפאה.